אמריקן וויז'ן בע"מ נ' פמיליה ואח'

החלטה

מדובר בצו מניעה, הדיון קבוע להיום לדיון בצו ארעי שניתן במעמד צד אחד. הצדדים היו צריכים להיות ערוכים לסכם בע"פ.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"א, 16/12/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"א, 16/12/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

1.ביום 1.12.10, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה במעמד צד אחד כנגד שני המשיבים. בהחלטתי מאותו יום, נעתרתי לבקשה ונתתי צו ארעי עד לדיון במעמד שני הצדדים שנקבע להיום.

2.בין הצדדים נכרת הסכם לרכישת עסק ביום 9.9.07. על פי אותו הסכם, המבקשת רכשה מהמשיבים עסק לייבוא מוצרי אופטיקה. בקשה זו מסתמכת בעיקרה על סעיף 12.1 להסכם שכותרתו איסור תחרות, והקובע כי חל איסור על משיב 2 לעסוק בכל עיסוק שעלול להוות תחרות בכל צורה שהיא לתקופה מוגבלת של: "2 שנים בלבד מיום החתימה על הסכם זה ו/או לאחר סיום שלוש שנות הייעוץ שייתן שי לפי הסכם זה כאמור בסעיף 14.4 להסכם".

3.הצדדים חלוקים בפרשנות סעיף זה, לטענת המבקשת מדובר בתקופה של שנתיים מיום חתימת ההסכם או שנתיים לאחר סיום שלוש שנות הייעוץ, היינו 5 שנים מיום חתימת ההסכם. לגרסת המשיבים, מדובר בהגבלה של שנתיים מיום חתימה על ההסכם או באופציה האחרת, כל תקופת שלוש שנות הייעוץ. על פי גרסת המשיבים, אף המועד המאוחר שלוש שנים מיום החתימה חלף עבר לו בספט' 2010.

4.העובדה עליה מבססת המבקשת את בקשתה בהתאם לסעיף הגבלת איסור התחרות, היא העובדה שמשיב 2 נפגש בסין בחשאי עם ספקי החברה המבקשת, ובכך הפר את סעיף 12.1 להסכם.

5.עילה נוספת לבקשה לצו מניעה מתבססת על סעיף 14.7 להסכם, הקובע כי במשך תקופת ההסכם ולאחריה במשך שנתיים מתחייב המשיב 2 שלא לפגוע במאגר הלקוחות של החברה. העובדה עליה מתבססת הבקשה, הינה העובדה כי המשיב 2 במהלך מתן הייעוץ אצל המבקשת שימש כסוכן של חב' אדרת ומכר משקפי שמש ללקוחות החברה ללא אישור המבקשת. כמו כן, המשיב 2 עבד עם אופטיק קלרה וסיפק לה סחורה על פי חשבונית נספח י"א לבקשה אשר הוצאה ביום 3.10.10. לגרסת המשיבים, אין מדובר בהפרה של סעיף 14.7 להסכם, שכן סעיף זה איננו עוסק באיסור תחרות ולא בא להוסיף על סעיף התחרות, אלא על סעיף סודיות, וכך אף עולה מסייפת הסעיף. פגיעה במאגר הלקוחות של החברה, מתייחס בעיקר לפגיעה במאגר הנתונים ולא לאיסור תחרות.

6.בבקשה לצו מניעה, יש לבדוק את התשתית הראייתית על מנת לבדוק זכות לכאורה של המבקשת, וכן לדון בשאלת מאזן הנוחיות. בענייננו, התשתית הראייתית רעועה. באשר לנסיעה לסין, אין למבקשת ראיה ולו קצה ראיה בהתקשרות עסקית עם ספקיה. לטענת המשיב, הוא נפגש בנסיבות חברתיות עם הגב' ליסה שהיתה נציגת אחד הספקים. גב' ליסה מוכרת למשיב 2 מזה שנים, ונמצאת איתו בקשרי ידידות. על פי גרסת משיב 2, הוא נפגש אכן עם הגב' ליסה ודיבר איתה על המבקשת, והשיחה נסבה על טרוניה שהעלתה הגב' ליסה באשר לחובות שנותרו למבקשת כלפיה. גרסה זו של המשיב 2 מגובה בנספחים שצורפו כנספח 12 לתגובה. מנגד, התשתית הראייתית של המבקשת כפי שהעיד המצהיר מטעם המבקשת, היא שיחת טלפון כלשהי מספק כלשהו שאת פרטיו המלאים איננו יודעים, שמסר למצהיר מטעם המבקשת כי המשיב 2 קשר קשרים עסקיים עם הספקים מסין. כמובן, שעל סמך אמירה סתמית וכללית זו לא ניתן לבסס צו מניעה האוסר על משיב 2 לעבוד ולהתפרנס מבלי שיש כל תשתית ראיה מוצקה יותר.

7.גם התשתית הראייתית באשר להפרה של סעיף 14.7 להסכם בהיות המשיב 2 סוכנה של חב' אדרת, הינה רעועה ביותר. מחקירתו של מנהל המבקשת, עולה כי מידע זה הועבר אליו מעדות שמיעה מובהקת. לגרסתו, הסוכן שלו דניאל סיפר לו כי שמע מאחד הלקוחות כי המשיב 2 מכר לו סחורה של חב' אדרת. לשאלת ביהמ"ש, השיב המצהיר כי אותו דניאל עדיין עובד אצל המבקשת. אם כך, לא ברור מדוע עד חשוב זה לא הובא להעיד מעדות ראשונה על המידע שנמסר לו. לא ניתן לבסס בקשה לצו מניעה על עדות שמיעה בלבד.

8.כל שנותר לנו אם כן הוא מסמך אחד בודד, נספח י"א לבקשה שהינה חשבונית שהוציא המשיב 2 לטובת אופטיק קלרה על סך 2,161 ₪, ביום 3.10.10. על מסמך זה בלבד, כשהצדדים חלוקים ביניהם על פרשנות המועד הקבוע בסעיף 12.1 להסכם, מתבססת בקשה זו. אני סבורה שאין די בכך על מנת ליתן צו מניעה המונע משי פמיליה להמשיך ולהתפרנס בעסק המוכר לו. לעובדות אלה יש להוסיף את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה. נסיעתו של שי לסין היתה במהלך חודש יוני 2010, הפסקת עבודתו של שי אצל המבקשת היתה בתחילת חודש יוני 2010, והגשת הבקשה בצו מניעה הוגשה כאמור ב- 1.12.10. ההסבר כי במהלך חצי השנה הוחלפו מכתבים בין הצדדים אשר ניסו להגיע לעמק השווה, הוא איננו הסבר שמניח את דעתי, ואם אכן היתה צפויה המבקשת לנזקים כספיים בעקבות הפרת ההסכם מצד המשיב, כפי שתיארה בבקשתה, היתה מזדרזת ומבקשת את צו המניעה.

9.בבקשה לצו מניעה אין ביהמ"ש אמור להכריע מי מהצדדים הפר את ההסכם, האם המבקשת באי התשלום של 150,000 ₪ ₪ ובעיכוב תשלומים אחרים, או המשיב אשר הפר את הסעיף האוסר על אי תחרות. בשלב זה, יש להתחשב במאזן הנוחות ובהתחשב בתשתית הראייתית. כפי שפרטתי לעיל, התשתית הראייתית של המבקשת איננה מבוססת הן מהבחינה העובדתית והן מבחינת פרשנות הסעיף האוסר תחרות. מנגד מונחת פרנסתו של משיב 2 על הכף, ואם יינתן הצו עד להכרעה בתובענה העיקרית לא יוכל המשיב להתפרנס מהעבודה המוכרת לו באשר בה הוא עוסק במשך שנים. אם אכן יתברר בתביעה העיקרית כי מדובר בהפרה של המשיבים את ההסכם, הרי תעמוד למבקשת האפשרות לתבוע את כל נזקיה בתביעה כספית. לצורך כך, אני מקבלת את הבקשה לפיצול סעדים ונותנת צו לפיצול סעדים כמבוקש.

10.לאור האמור לעיל, לא מצאתי כל מקום להמשיך ולהורות על צו המניעה, ואני דוחה את הבקשה לצו המניעה ומבטלת את הצו הארעי. אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.

המזכירות תעביר לב"כ המשיבים סכום זה מתוך הפיקדון המופקד בקופת בימ"ש, ואת היתרה תשיב לב"כ המבקשת.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"א, 16/12/2010 בהעדר הנוכחים.